זה מובן מאליו שלפני שרופא מתחיל לרפא חולים הוא לומד רפואה. לפני שמהנדס מתכנן בנין הוא לומד הנדסת בנין. מעניין שדווקא למקצוע הכי מורכב ומאתגר בעולם ואפילו החשוב ביותר – ההורות, אין הדרכה ולימודים עוד לפני שאדם הופך להיות הורה. מעודדים אותנו להביא כמה שיותר ילדים- הרי ילדים זה שמחה- בציפייה שיהיה בסדר ובאופן טבעי נהפוך להורים מוצלחים. התפיסה הרוחנית מדברת על כך ששום דבר לא קורה במקרה, תוך כדי או עם הזמן, בעיקר לא חינוך ילדים. ההורות היא תפקיד מורכב שדורש מאמץ, סבלנות, התבוננות ומודעות גבוהה בכדי שאכן נגדל ילדים בטוחים בעצמם, משפיעים לטובה על הסביבה שלהם ויודעים לקבל החלטות נכונות בחיים.

 

בעולם הרוחני יש ידע רב ומעניין על הורות וחינוך ילדים. ההורות, כמו כל דבר בחיים, מבוססת על המודעות שלנו. המודעות בחינוך מתחלקת לשני רבדים – הראשון הוא מי אנחנו בוחרים להיות בתור בני אדם והשני הוא המודעות לגבי מי הילדים שלנו בתור בני אדם.

 

ברובד הראשון –מי אנחנו – נתחיל בשאלה – למה בכלל בחרנו להביא ילדים? הרי זה המקום שדורש הכי הרבה מאמץ, לוחץ לנו על כל הכפתורים, מוציא אותנו מאזור הנוחות ומחייב אותנו לגדול ולהשתנות. לפי חכמת הקבלה כל מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו כלומר לתת. 

 

הנשמה שלנו במהותה דומה כוח הבריאה ורוצה רק לתת ללא תנאי, זו תחושה שטבועה בנו ובאה לידי ביטוי בצורך להביא ילדים לעולם. ההורות היא המקום המרכזי ביותר בחיינו שבו אנחנו נותנים מבלי לצפות לתמורה. הנתינה הזו מתבטאת בדברים חומריים ורגשיים שאנחנו מעניקים לילדנו, אך יש אספקט נוסף וחשוב של נתינה שלא תמיד בא בקלות וטבעיות והוא – הדוגמא האישית. בתפיסה שלי הנשמה של הילד מחוברת בקשר ישיר להוריו וניזונה מהם מבחינה רוחנית. גם הפסיכולוגיה מבינה היום שתכונות האופי ומצב הרוח של הילד מושפעות ישירות מההורים.

 

מבחינה רוחנית עד גיל 13 להורים יש אחריות על כל הבחירות וההחלטות של הילדים שלהם והדרך העיקרית שבה הילדים לומדים מאיתנו היא דרך הדוגמא האישית. גם כשאנחנו לא מבחינים בכך הילדים שלנו מתבוננים בנו – כיצד אנחנו מדברים איתם ועם אחרים, האם אנחנו מאושרים בחיים? האם אנחנו שומרים על הבריאות שלנו? כיצד אנחנו דואגים לבית? וזה מודל החיקוי העיקרי שלהם והזיכרון החזק ביותר של הורות לדוגמא שהם מקבלים. חכמת הקבלה מעמיקה בחשיבות של נתינת דוגמא אישית ואומרת שגם בזמנים שהילדים לא נמצאים איתנו הם עדיין מרגישים מה אנחנו עושים ויודעים האם אנחנו מקיימים את אותם העקרונות שאנחנו מחנכים אותם בהם או שלא. לכן חשוב שנתבונן בעצמנו, בהתנהגות שלנו ומה אנחנו משדרים ומלמדים את הילדים שלנו ולוודא שהכל מסונכרן באותו כיוון – אני מתנהג כמו שאני רוצה שהם יתנהגו.

 

הרובד השני של המודעות הוא -מי הוא הילד שלי? חכמת הקבלה מסבירה שעלינו לראות את הילד כנשמה העומדת בזכות עצמה עם ייעוד, תיקון ובחירות משל עצמו – הילד הוא לא שלי – הוא שייך לאור או ליקום אם תרצו, ולכן יש לו בחירה להיות מי שהוא רוצה ולא להיות מחוייב למלא אחר הציפיות שלנו. לפעמים יש לנו נטייה "להלביש" לילד תכונות שאנחנו רוצים שיהיו לו או שאנחנו מפחדים שיהיו לו – כמו- הילד שלי מנהיג! או הילד שלי היפראקטיבי! חשוב שנשתדל לראות את הילד בסיטואציות שונות, מבטא צדדים שונים של האישיות שלו בכדי שנלמד לראות מי הוא באמת, ולזכור שדברים משתנים עם הזמן ואם ילד מתנהג בצורה מסויימת זה לא אומר שכך הוא ישאר לתמיד וזה מי שהוא אלא ללמד אותו ולתת לו אפשרות לגדול ולהתפתח. הרבה פעמים גם כל אחד מההורים רואה את הילד בצורה שונה ולמרבה ההפתעה – לא בהכרח מי שמבלה יותר זמן עם הילד מכיר אותו טוב יותר – אלא, שניהם צודקים! כל אחד מהם רואה את המקום שבו הוא יכול לעזור לילד לצמוח, הוא רואה את התיקון של הילד בהקשר האישי שלו עצמו. התפקיד שלנו הוא ללמד ולכוון אותם להתגבר על האתגרים האישיים שלהם ולעודד אותם כשהם מצליחים בכך. שאלו את עצמכם – מה המאמץ של הילד שלי? ועמתו אותו עם מצבים בהם יצטרך להשקיע מאמץ. חווית הנסיון וההצלחה יחד עם ההכוונה שלכם היא זו שמעצבת את אופיו של הילד ובונה לו דימוי עצמי גבוה.

 

 

ממשילים את החינוך לשתילת זרע – משקים, מטפחים ומשקיעים ורק לאחר שנים רבות קוצרים את הפירות. מבחינה רוחנית זה שאנחנו לא רואים תוצאות בעולם הפיזי לא אומר שלמאמץ שלנו אין תוצאות בעולם הרוחני. בכל פעם שאנחנו משקיעים מאמץ, מתגברים על התגובתיות שלנו ונמצאים בתהליך של צמיחה אישית ומלמדים את הילדים שלנו לעשות זאת בעצמם, אנחנו משקיעים בבנק הרוחני שלנו. גם אם זה לא נראה כך כל מעשה והשקעה שלנו נמדדת ונספרת ויכולה להשפיע על הילדים שלנו גם אם רק בעוד כמה שנים. לכן קחו את הזמן לחשוב על 3 דברים משמעותיים שחשוב לכם להעביר לילדים שלכם (כן, רק שלוש כי אנחנו יודעים כמה המציאות חזקה ומאתגרת לפעמים) ותוודאו שאתם דבקים ועקביים בהם לא משנה מה. אם תגלו שהילדים שלכם מתמרדים אל מול הכללים והערכים שחשובים לכם, במאמר הבא נבין מדוע ילדים מותחים גבולות ומה עלינו לעשות כשזה קורה.