בחלק הראשון של המאמר התמקדנו במספר כלים כיצד להתמודד עם בעיות משמעת אצל ילדים. בחלק הזה נתמודד עם השלב השני והקשה יותר - מניעה של בעיות התנהגות. וגם כאן, מקווה שלא מאכזבת אתכם יותר מידי - הפיתרון תלוי בנו.

 

הדרך למניעת בעיות התנהגות היא סוג של חשבון נפש כשאנחנו לא ליד הילדים ולא באמצע עימות. התבוננו פנימה ושאלו את עצמכם כמה שאלות – כמו שדיברנו במאמרים הקודמים, מי אני ומי הילד שלי. ברמה של מי אני – למה אותה התנהגות מפריעה לי כל כך? על איזה נקודה הילד לוחץ לי, האם גם אני הייתי כך שהייתי קטנה? איך הייתי רוצה שיתנהגו אליי באותה סיטואציה, מה היה עוזר לי? ולשלוח אור או לעשות מדיטציה שמדמיינת את הילד ואת מערכת היחסים שהייתם רוצים שתהיה לכם. שאלה נוספת היא למה באמת אני כועסת? האם זה בגלל שהילד לא הקשיב לי? התחצף אליי? התווכח איתי בפומבי? והאגו שלי נפגע, או שבאמת אכפת לי מהתוצאות של המעשים שלו ואני רוצה להנחות אותו לבחור במה שיקדם אותו ואז גם המילים וגם הטון שלי ישמע אחרת. אולי אני חוששת ממה אנשים יגידו ואז – האם זה עוזר או פוגע בצמיחה האישית של הילד שלי. חשוב שנבחין בין התיקון שלנו לתיקון של הילד – איפה הוא לוחץ לנו על כפתורים ואיפה אנחנו צריכים לעזור לו להתמודד עם הקושי והתיקון שלו. זה בדרך כלל מופיע ביחד אבל אם נבחין בניהם נוכל להתמקד בלעזור לו מבלי להיות בתגובה.

 

ברמה של מי הילד שלי – לשאול את עצמנו – ברגעים שהילד שלי בתגובה או מנסה אותי מה הוא רוצה באמת? הרי ילדים לא יודעים בבירור מה הם מרגישים ואיך לבטא זאת בדרך מועילה אז הם בוחרים התנהגויות תגובתיות כדי לאותת לנו על כך. אולי הוא רק רוצה תשומת לב, אולי מרגיש חסר ביטחון ולכן משתולל ומנסה להצחיק את כולם גם אם זה לא מתאים? אולי רוצה שיתנו לו לבחור או להיות מעורב יותר? אולי המעברים קשים לו – מהבית לגן, מבית הספר לחוג, ממקלחת לארוחת ערב, ואנחנו צריכים להאט את הקצב, להסביר יותר, לשתף אותו בפעילות?

 

ככל שנהיה מוכנים מראש עם ארסנל אפשרויות בכל סיטואציה, יהיה לנו קל יותר לבחור ברגע האמת מה לומר ואיך להוציא את המיטב מהמצב, הרי רוב הבעיות חוזרות על עצמן ואנחנו מגיבים באותה צורה. עד שלא נשנה את התגובה שלנו התוצאה לא תשתנה.

 

 

כוחניות היא לא פיתרון ולא מביאה ילדים להיות יותר ממושמעים אלא לפחד מהתוצאות וללמוד שבכוח משיגים יותר דברים מאשר בפיתרונות של שלום. חשוב שנראה את נקודת המבט של הילדים – ילדים נמצאים בעולם של משחק. הם כל היום משחקים ואנחנו המבוגרים מפריעים להם עם מקלחות, אוכל, שיעורים... אם נוכל לראות דברים מנקודת המבט שלהם ולהפוך את המטלות למשחק והנאה ולהוריד קצת את הלחץ שלנו להיות "ההורה המושלם" נגלה שאפשר לעשות דברים בצורה יותר מהנה- אם נעזור לילדים לסדר את החדר הם ילמדו שסדר הוא גם חלק מהמשחק וזהו זמן איכות יחד.

ואולי עוד 5 דקות במקלחת שהילד מבקש הם בדיוק מה שהילד צריך כדי ללכת לישון רגוע, ואם הילד יבחר לבד את הבגדים לילה מראש (גם אם החולצה לא מתאימה למכנסיים) זה ימנע הרבה ויכוחים בבוקר. וכל זה בעיקר יחזק את הקשר שלנו ואת ההנאה עם הילדים המדהימים שלנו.